1צבעו של זה. ופירוש לבית אבותם, הם שמות אבותם המפותחים בחשן. ולפי שפירוש זה דחוק שיפורש על לבית אבותם, לכן אמר ד"א וכו' ולפי ד"א קשה מלת דגלו באותות לבית אבותם, לכן צריך גם לטעם ראשון:2כשנשאוהו. פירוש ולפי זה צ"ל דגל לשון קביצה, כמו ודגלו עלי אהבה כלומר וכל דגל היה גבי קביצתו. מצאתי:3מרחוק מיל. וא"ת לעיל בפ' יתרו פירש רש"י נגד ההר למזרחו כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח, משמע אפי' סמוך. וי"ל דכאן כתיב סביב לאהל מועד יחנו א"כ אי אפשר שיהיו כולם נגד מזרח לכן פירש"י לשון רחוק. ועוד מצאתי מג"ש למד, נאמר כאן מנגד ונאמר להלן ותשב לה מנגד הרחק, מה להלן רחוק אף כאן רחוק. מיל הם אלפים אמה שיוכלו לבא בשבת:4זו רוח מזרחית. וא"ת מנ"ל לרש"י ומפרש דמערב קרוי אחור א"כ ש"מ קדם הוא מזרח: קצ"ם פי' אחר שהה"א בסוף התיבה במקום למ"ד בתחלתה ופי' קדם פנים, יחויב שיהיו פניו קדמה לפנים ותיבת מזרחה ג"כ הוא למזרח ג"א וא"ת ל"ל למכתב בקרא כפל לשון קדמה מזרחה. ונראה שהכתוב מגיד לך מפני שיהודה היה מלך ויש לתת לו אותו בצד שהוא חשוב יותר לכך קרוי מזרח לשון תחילה וקדימה ואי הוה כתב מזרחה או קדמה לחוד לא הוה ילפינן:5כשרואין הענן. דק"ל והיאך היו יודעין שיסעו שיהיו הם ראשונים בנסיעה וא"ל שברצונם יסעו דהא כתיב על פי ה' יסעו. ועל זה פירש כשרואים וכו'. כתב הרא"ם ויש לתמוה למה השמיט רש"י ז"ל מאמר משה קומה ה' וגו', ולא הזכיר רק סילוק הענן ותקיעות חצוצרות. ונ"ל דרש"י לא בא לפרש אלא היאך היו יודעין שיכינו את עצמן ליסע, ומפרש בזה היו יודעין כשרואין וכו' אבל הנסיעה האמתית דהיינו ההליכה לא היה עד שאמר משה קומה ה'. והא דכתיב בקרא ראשונה יסעו, פירושו ראשונה היו מכינים אותן עצמן לנסוע ואכתוב עוד מזה בפרשת בהעלתך אי"ה: נח"י ואני אומר דאשתמיטתיה דהא דרב הביא גם הברייתא בפרשת בהעלותך בפסוק על פי ה' יסעו, וגם הא דעל פי שלשה היו נוסעים וכו' וע"ש:6כדרך חנייתן. כמ"ד כתיבה הלכו, ופירש מאסף לכל המחנות דכתיב גבי דן פירושו שכל מי שהיה מאבד דבר מאותן המחנות שכבר נסעו היה מחזיר להן. אבל אינו ר"ל שהיה דגל מחנה דן האחרון מכל הדגלים כמ"ד כקורה היו הולכין:7לאחר שני דגלים. פירוש בתוך המחנות היינו מחנות ישראל שהן ד' מחנות שתים לפניו ושתים לאחריו, ולא בתוך המחנות הנזכרות לעיל דהיינו בין מחנה יהודה ומחנה ראובן הואיל וכתיב ונסע אוהל מועד אחר שני דגלים של יהודה ושל ראובן:8כתרגומו ודסמיכין. ולעיל לא צריך רש"י לפרש מידי, שהרי גבי ועליו כתיב והחונים, אם כן ודאי פירושו כתרגומו אבל כאן אין כתיב כלום רק ועליו מטה מנשה אם כן אין אני יודע פירושו, לכן פירש רש"י כתרגומו:
